‏הצגת רשומות עם תוויות המורה במרכז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות המורה במרכז. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 בינואר 2012

אסור להכניס מחשב לכיתה

 
קראתי בהתלהבות את  הכתבה שכותרתה  "מחשב אאוט, עיפרון אין" שפורסמה בשבועתון "שעור חופשי", עיתון חדשות החינוך( הוצאת הסתדרות המורים בישראל, דיצמבר 2011, גליון 97).
במהלך קריאתי לכתבה התלהבתי מאוד והופתעתי שזה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסילקון בארצות הברית.

בבית הספר שעליו מדובר  והפועל בשיטת וולדורף, לומדים ילדיהם של בכירים מענקיות חברות  הטכנולוגיה, דוגמת: גוגל, אפל, יאהו ו-HP. בבית הספר זה משתמשים במהלך הלימודים בכל הכלים: פעילויות גופנית, ולמידה באמצעות מלאכת יד.. חוץ מהמחשב. האמונה בבית הספר היא ששילוב המחשב בהוראה נחשב  כמעצור לחשיבה יצירתית, לאינטראקציה האנושית, ולמרווח הקשב. ההורים והמורים טוענים כי המחויבות האמיתית ללימודים נוצרת רק על ידי מורים טובים ותוכניות לימודים מעניינות.

ד"ר גילה קורץ (ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים) וד"ר גילה לוי מגיבות על כך בכתבה ששילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, הן  מוסיפות "היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית, עם זאת, השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר".

לדעתי, גישת וולדורף רחוקה מהמציאות, שיטה זו התעלמה מהעובדה שיש הרבה מידע זמין העונה על צרכי התלמידים ברשת, לכן אני אישית מתחברת לדעותיהן של ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי.

אני מאמינה ששימוש נכון בטכנולוגיה אינו מהווה תחליף לפעילויות המבוססות על קשר אנושי, אינטראקציה בינאישית, ולהתנסות מעשית בסביבה החומרית, לכן שילוב חכם בין סביבה חומרית מוחשית לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיות התקשוב, הופך את תהליך ההוראה והלמידה ליותר משמעותי, רלוונטי, מעניין, ויותר מהנה  לכלל  התלמידים בכיתה למרות השונות הבינאישית שבכיתה, בנוסף למתן הזדמנויות למידה משמעותיות יותר, והכול בתנאי שהמורה יהיה מיומן יותר בשימוש המחשב ושידע לשלב במקצועיות את המחשב בתהליך הלמידה.

יום שישי, 25 בנובמבר 2011

שוב ושוב חוזרת הרפורמה

פרופ' לארי קיובן מתאר במאמר "שוב ושוב חוזרת הרפורמה" את גלי הרפורמות בחינוך בארה"ב ונותן הסברים למה לא הצליחו והוחלפו תמיד ברפורמות אחרות.

הכותב מציג שלוש דוגמאות לרפורמות בית ספריות חוזרות בכדי להסביר את התופעה הזאת:
1.      גישת המורה במרכז – שיטת הלימוד בארה"ב הוחלפה,  כך שבמקום שהמורה  יהיה  במרכז ומקור לידע, הוצב התלמיד במרכז ז"א  שהלמידה מתבססת על החשיבה היצירתית אצל התלמיד.
2.      תוכניות לימודים: הכוונה פה לתכנית האקדמית והתכנית המעשית, במטרה להתאים את תכנית הלימודים לתלמיד עם טיפוח תחומי העניין המגוונים שלו ,  בכדי להכין אותו לחיים בוגרים.
3.      ריכוז ופיזור של הסמכו: במקום לרכז את הסמכות בידי  בית הספר ובידי מועצות חינוכיות קטנות,חל ביזור ושיתוף הרבה אנשי מקצוע ונציגות הורים.
אי הצלחתן של הרפורמות הבית ספריות מעידות שלא הצליחו להתמודד עם הבעיות שניסו לפתור וההסברים לכישלון שנתן לארי קיובן במאמר הן: הסבר רציונלי, הסבר בתחום הפוליטי והסבר בתחום הארגוני (מוסדית).במאמר עלתה נקודה חשובה  "שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכנה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית ספרי".

תמיד הרפורמה חוזרת בכדי לחולל את השינויים הנדרשים בחינוך, לדעתי, בכדי  שהדבר יתבצע , יש לשתף באופן מתמיד את המורים, והמנהלים בקביעת מדיניות החינוך, הם הנמצאים בשטח והם בעלי ניסיון רב בנוסף  יש לבדוק את הטעויות שנוצרו בעקבות  הרפורמות הקודמות, להסיק מסקנות, ולערוך תוכניות הנחקרות באופן מעמיק...

מקורות:
קיובן, ל' (2010). שוב ושוב חוזרת הרפורמה. מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים), שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 24-50). ירושלים: מכון ברנקו וייס.