השבוע בשיעור של ד"ר אתי כוכבי העביר לנו מר דובי וייס, הפדגוג הראשי של "עת הדעת", הרצאה מעניית מאוד. ובה נחשפתי לראשונה על ההיבט החינוכי הפדגוגי של חברת הסטארט אפ, שמטרתה לשנות באופן יסודי את מערכת החינוך בארץ ובעולם.
איך מתרחשת הלמידה בכיתה?
בכיתה בה מערכת "עת הדעת" , כל תלמיד יושב ליד המחשב האישי שלו ומחוברים לעמדת ניהול המורה והתכנים אינטראקטיביים (חומר ותרגול) מותאמים לתוכניות הלימודים של משרד החינוך.
בעזרת התוכנה המורה מתכנן ומנהל את השיעור:
· המורה יכול לעקוב אחרי עבודת התלמידים, לראות מי מהם מצליח בעבודתו ומי מהם מתקשה.
· המורה מקבל דוח הערכה מיידי לעשיית התלמידים שבאמצעותו מקבל החלטות המבוססות על דוחות ההערכה, למשל, איך לתכנן את השיעור הבא?
· המורה יכול לעצור את עבודת התלמידים במחשבים כדי שהתלמידים יתבוננו בלוח או יקשיבו לו.
· המורה יכול להקרין את התשובות הרצויות של התלמידים על הלוח וליצור דיון.
· השיעור הוא יחדני, פרונטאלי ובקבוצות...
התרומה של "עת הדעת" הוא פיתוח תוכניות לימודים דיגיטאליות הוליסטיות, למורים שמשתתפים בתוכנית יתנו תמיכה פדגוגית ותמיכה תכנית וליווי של מנחה פעם בשבוע...
החברה בישראל מציעה את המערכת בחינם ובחו"ל בתשלום.
עכשיו, ואחרי החשיפה אני יכולה להגיד שלמידה לפי תוכנית "עת הדעת" יש יתרונות וחסרונות.
היתרונות הן:
· למידה פעילה: הסביבה מפעילה את התלמידים, ממחישה להם, ומטפחת את הסקרנות והחקרנות שלהם וכו'
· למידה שיתופית: התלמידים שולחים את עבודתם באמצעות מערכת ללוח המורה, והמורה יכול לנהל מהתוצרים האלה דיון.
· למידה מותאמת: עונה על שונות בכיתה, כל תלמיד יכול להתקדם לפי קצב אישי ולקבל משובים מותאמים..
החסרונות הן:
· מבנה השיעור סגור, מערך שיעור מובנה מראש.
· אין אפשרות ללמידה מרחוק בעזרת תוכנת "עת הדעת".
בסוף, אני אישית אהבתי מאוד את העיקרון הפדגוגי העומד ביסודה של תוכנית "עת הדעת", שיש בו יצירת למידה משמעותית.
מקורות:
