אסור להכניס מחשב לכיתה

 

קראתי בהתלהבות את  הכתבה שכותרתה  "מחשב אאוט, עיפרון אין" שפורסמה בשבועתון "שעור חופשי", עיתון חדשות החינוך( הוצאת הסתדרות המורים בישראל, דיצמבר 2011, גליון 97).

במהלך קריאתי לכתבה התלהבתי מאוד והופתעתי שזה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסילקון בארצות הברית.

בבית הספר שעליו מדובר  והפועל בשיטת וולדורף, לומדים ילדיהם של בכירים מענקיות חברות  הטכנולוגיה, דוגמת: גוגל, אפל, יאהו ו-HP. בבית הספר זה משתמשים במהלך הלימודים בכל הכלים: פעילויות גופנית, ולמידה באמצעות מלאכת יד.. חוץ מהמחשב. האמונה בבית הספר היא ששילוב המחשב בהוראה נחשב  כמעצור לחשיבה יצירתית, לאינטראקציה האנושית, ולמרווח הקשב. ההורים והמורים טוענים כי המחויבות האמיתית ללימודים נוצרת רק על ידי מורים טובים ותוכניות לימודים מעניינות.

ד"ר גילה קורץ (ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים) וד"ר גילה לוי מגיבות על כך בכתבה ששילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, הן  מוסיפות "היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית, עם זאת, השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר".

לדעתי, גישת וולדורף רחוקה מהמציאות, שיטה זו התעלמה מהעובדה שיש הרבה מידע זמין העונה על צרכי התלמידים ברשת, לכן אני אישית מתחברת לדעותיהן של ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי.

אני מאמינה ששימוש נכון בטכנולוגיה אינו מהווה תחליף לפעילויות המבוססות על קשר אנושי, אינטראקציה בינאישית, ולהתנסות מעשית בסביבה החומרית, לכן שילוב חכם בין סביבה חומרית מוחשית לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיות התקשוב, הופך את תהליך ההוראה והלמידה ליותר משמעותי, רלוונטי, מעניין, ויותר מהנה  לכלל  התלמידים בכיתה למרות השונות הבינאישית שבכיתה, בנוסף למתן הזדמנויות למידה משמעותיות יותר, והכול בתנאי שהמורה יהיה מיומן יותר בשימוש המחשב ושידע לשלב במקצועיות את המחשב בתהליך הלמידה.

סביבת הלמידה של המאה ה-21

הילקוט הדיגיטלי

הילקוט הדיגיטלי מבית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) כולל ספרי לימוד דיגיטליים עדכניים, קישורים לפרטי מידע עשירים בתוכן ומדיה, תמונות, הרצאות, קבצי קול, מעבדות וירטואליות ועוד. המורה יכול לנהל למידה שיתופית עם התלמידים על גבי ספר הלימוד הדיגיטלי וליצור רצף של למידה בין בית הספר לבית.
בקיצור, הילקוט הדיגיטאלי מציע באריזה אחת את כל מרכיבי ההוראה והלמידה, ומשמש תשתית לפיתוח המיומנויות של המאה ה-21.

היתרונות  של הילקוט הדיגיטאלי הם: 

* הילקוט הדיגיטלי מאפשר שימוש בתכנים מקוונים ובספרי לימוד דיגיטליים בכיתה באמצעות מקרן או במעבדת המחשבים. הילקוט מפתח את מיומנויות המאה ה-21 שם דגש על חקר במעבדה וברשת מענה מלא לתכנית הלימודים כולל כלי הערכה ומשוב ללמידה והערכה.

* התלמיד יכול להמשיך ללמוד, לחזור על החומר, ולהכין את שיעורי הבית במחשב הביתי (בלי "לסחוב" הביתה את הספר על הגב), וכך נשמר רצף הלמידה בין בית הספר לבית.

*הילקוט הדיגיטלי משלב תקשוב כחלק אינטגראלי משגרת ההוראה ומאפשר למורה להכין את התלמיד למאה ה-21, למשל ללמדו כיצד למיין ולסנן מידע, לתקשר ולשתף, לתכנן חיים וקריירה ועוד מיומנויות רבות וחשובות.

*הילקוט הדיגיטלי נותן מענה לשונות בין התלמידים (כיתה הטרוגנית ): המורה יכול לבחור את חומרי הלמידה לפי מטרות ההוראה ומאפייני הכיתה, תוך מתן הזדמנויות לתגבור ולפיתוח מצוינות.

*הילקוט הדיגיטלי מעצים את המורה: המורה יכול למנף את מעמדו ולהפוך ממעביר ידע למנהיג המוביל את רכישת הידע.

דרך הסרטון התלמידים  מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימודים דרך הספר הדיגיטאלי.

כיום ולצערי הרב יש הרבה בתי ספר שחסר בהן עמדת מחשב, או שהשימוש במחשב נעשה אך ורק בשיעורי לימודי תורת המחשב. לדעתי סביבה לימודית דרך הספר הדיגיטאלי  הופכת את השיעור וההוראה לחוויה מרתקת, ואני מאוד מקווה שיבוא יום שבו כל  תלמיד ותלמיד במדינה יקום בבוקר וילך לבית הספר עם ילקוט דיגיטאלי, שיהיו מאמצים למען צמצום הפער  הדיגיטאלי בכל בתי הספר במדינה, ושכל התלמידים יהנו ויהיו שביעי רצון מהלימודים דרך שילוב הטכנולוגיה בהוראה (הילקוט הדיגיטאלי).

מקורות:

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/december/news4.htm

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/september/news2.htm

schools of tomorrow schools of today

בקורס "סוגיות במדניות החינוך נתבקשנו לקרוא את המאמר של סוזן סמל

THE CITY AND COUNTRY SCHOOL: APROGRESSIVE PARADIGM

המאמר דן בעיקר בהשפעתה של קרולין בראט על החינוך בבית הספר בעיר ובמדינה.

בראט נולדה באזור כפרי', ובילדותה נחשפה לעבודות החווה השונות וכמו כן, היא הייתה שותפה לתהליך עשיית הלחם בכל שלביו המגוונים, לשם כך זה נראה שעבודות העץ והבניה שערכה לילדים והופיעה בתרגילים החינוכיים נבעה מילדותה הפעילה בצפייה והשתתפות בחווה.

בראט האמינה בהובלת שינוי חברתי שכולנו או רובנו שואפים אליו, בעקבות זה היא החליטה לפתוח בית ספר משלה, שישרת את הילדים הצעירים בשכונה, ובמיוחד ילדי משפחות עובדות, ודרך  משחקים אלו , הם יבינו את סביבתם.

ג'ון דיואי השפיע על חשיבתה של בראט במובנים של חינוך ופדגוגיה, בעיקר בתחומים של התבגרות הילד והתפתחותו. בראט ניסתה להתאים את בית הספר לילד ,וזה בפני עצמו מפתיע למדי.למרות שהחינוך שמסביבנו  בנוי על התאמת הילד לבית הספר, בראט האמינה שצריך להתאים את בית הספר לצרכי הילדים תוך  עשייה והשתתפות פעילה לילדים, כגון: שילוב משחקים, הרכבות, בניה ועוד השתתפות בעבודות בית ספריות ותרומה לחברה עצמה.

ילדים לומדים דרך משחקים, דבר זה מאפשר לילדים להבין מצבים אפשריים ואיך אנשים חיים ביחד, כמובן, משחק מאפשר לנהל משא ומתן בעולם בו אנו חיים וזה בפני עצמו כלי מאוד חשוב בזמננו הנוכחי, למשל המשחק  באבני הבניה הינו התנסות ארגונית מעצימה, כך שאחרי המשחק מתחילות השאלות, התהיות והסקרנות לקחת תפקיד וליטול חלק משמעותי בחיים. הם מתחילים לשאול שאלות מגוונות המסוססות על חשיבה וסקרנות.

לסיכום: משחק תמיד מוביל להזדמנויות והאחרונות מובילות בסופו של דבר להתבגרות. למרות שבראט נתקלה במכשולים זה שפחות ילדים הגיעו לבית הספר בגלל שהורים פחדו להוציא אותם מהשגרה(בתי ספר ממשלתיים/ציבוריים) , הרבה אנשים קיבלו בברכה את השיטות הלא קונבנציונאליות של בראט. בהמשך דרכה   הוסיפה בראט תוכן אקאדמי  לנלמד בבית ספרה .

אופי בית הספר של בראט היה אופי של דיואי בטבעו שהתרכז על התנסות ועשייה ושדרוג לפי גיל כמובן. לפי דעתי דרכה של בראט ודיואי אכן מעודדת ילדים לגלות את עולמם מחדש ומזמינה אותם להיות פעילים, סקרנים ועצמאיים.

בהתחלה הם הציבו  שאלות ואחר כך הם עצמם נתנו להם  להם תשובות,ו משם הם פתרו בעיות,בנו  מחקרים. בסופו של דבר חלומו של כל חונך שתלמידו יהיה לומד עצמאי ובוגר מתממש, בראט נתפסת  כטיפוס עם ראש פתוח להצעות ודיונים , היא מצאה דרך לגרום לכל השותפים לעשייה זו להרגיש כאנשים חשובים עם תרומה חשובה ויקרת ערך. מה שמצא חן בעיני במאמר הוא המשפט הבא שבראט האמינה  בו "ערכה הגדול של בית הספר הינו ליצור בני אדם שמסוגלים לחשוב באופן יעיל ולפעול באופן קונסטרוקטיבי, ובסופו של דבר ליצור עולם טוב יותר לחיות בו.

מקורות:

Susan.f (1999 ), The city and country school: A progressive paradigm ,schools of tomorrow schools of today ,history of schools and schooling.

פייסבוק

הפייסבוק מהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, שנכללות בו קבוצות של חברים, משפחות, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים, וכדומה.

אישית, תמיד שאלתי את עצמי, האם כדאי להירשם בפייסבוק או לא, ואיכשהו תמיד התהיות שלי הסתיימו בכך שלא נרשמתי לאתר בסופו של דבר.

ורק בסמסטר הזה, הזדמן לי ולראשונה לצור חשבון משתמש בפייסבוק ולהשתמש בו בקורס "היבטים גלובליים בחינוך".

בקורס הנ"ל אנו משתמשים בפייסבוק כ"פייסבוק חינוכי", ההוראה והלמידה מתנהלות באמצעות קבוצה בפייסבוק, כל התכנים כמו הסילבוס, מצגות והמטלות, נשלחות  לנו דרך הקבוצה החינוכית שבאתר.

 המרצה (ד"ר מישר טל חגית), למשל, מעלה נושא או שאלה על תוכן מסוים בתחום הלימוד שלה, ואנו, הסטודנטים, עונים על השאלות או מגיבים. כל אחד מאיתנו יכול לכתוב, לראות ולקרוא מה החברים כתב, תשובות, תגובות...והכל.

בקבוצת הפייסבוק הזאת מתרחשת למידת עמיתים, למידה מעניינת ומאתגרת של הסטודנטים, שמקנה לנו חוויית למידה חדשנית.

קורס מקוון- מחקר מתקדם בחינוך-

בסמסטר הזה חוויתי לראשונה למידה מרחוק בקורס "מחקר מתקדם בחינוך" אצל ד"ר מילר יונה.

חוץ משלושה מפגשים פרונטאליים(המפגש הראשון בקורס, מפגש השני כמעט באמצע הקורס ומפגש השלישי בסיום הקורס) , כל הלמידה נעשתה דרך אתר הקורס באינטרנט.

בכל שבוע המרצה העלתה לאתר הקורס, ובוצרה מסודרת ,חומר חדש בנושא מסוים בשלוש תיקיות: מצגות, שאלות לדוגמה על החומר לבחינה עצמית וקובץ להדפסה. כל זה בנוסף למחקרים, מאמרים וסרטונים רלוונטיים לחומר הנלמד.

התקשורת עם המרצה -ד"ר מילר יונה -התבצעה דרך האינטרנט בפורום. המרצה פתחה לכל נושא פורום ושם התבצעה כל התקשורת הדרושה איתה להבנת חלק מהנושאים ולשאלות שיש לסטודנטים לגבי החומר או המטלות.

מטלות הקורס גם הן הוגשו דרך אתר הקורס לפי תאריכים שנקבעו מראש בהתחלת הסמסטר. אחרי תיקון המטלות המרצה העלתה קובץ בנושא טעויות נפוצות ופתרונות.

חומר הלמידה לא היה קל לדעתי, בנוסף, היה צריך לעקוב אחרי החומר כל הזמן כי כל חומר חדש שנלמד נבנה על חומר שקדמו , דבר שנדרש גם לצורך פתירת התרגילים. הגשת המטלות בשלישיות הקלה עלינו מאוד , זה עזר לנו – חברי הקבוצה- להתייעץ ולדון ביחד עד הבנת הנושא.

וכמו כל דבר בחיים , יש יתרונות וחסרונות ללמידה בקורס מקוון , חסרון שמצאתי מהתנסותי עד עכשיו בקורס מקוון הוא:

·         בלמידה המסורתית המרצה והתלמיד לומדים להכיר אחד את השני והמורה יכול לדעת נקודות החזקות והחלשות של תלמידיו בנושא הנלמד במהלך השיעור או בסוף השיעור, לעומת בלמידה מרחוק שבה אין את האינטראקציה הזו שתאפשר למרצה להבין את רמת ההבנה של תלמידיו ובמה עליו להתמקד יותר, אלא אחרי תיקון המטלה ולא מיידי.

היתרונות :

·         אין מגבלות של זמן ומקום, הלומד יכול ללמוד בכל זמן ומקום שמתאים לו.

·         הלמידה מרחוק מאפשרת לכל תלמיד קצב זמן מותאם אישית, לכל תלמיד יש אפשרות לבחור במה להתמקד יותר.

·         המורה הוא לא מקור הידע אלא מכוון ומדריך.

·         הלומד פעיל ולא פאסיבי, תכנון קורס מקוון דורש יותר עבודה מהמצה, אך, התלמיד לומד בצורה עצמית וזה שווה.

·         הכנת המטלות בשלישה עושה לדעתי אינטראקציה בין אישית אשר עשויה לתרום להצלחה בלימודים, המפגש עם עמיתים להכנת המטלות והחלפת דעות בנושא תורם להתפתחות הלמידה.

 בסוף, לדעתי, בסגנון למידה זה יש הרבה יתרונות, אבל צריך מוטיבציה גבוהה ולהקדיש המון זמן על מנת להצליח בקורס מקוון.

איפה אנחנו מתוכנית התקשוב הלאומית?

במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב" אצל ד"ר חגית משר הכרתי מקרוב ולראשונה את מטרתה של  תוכנית התקשוב החדשה 2010 של ישראל. שהינה  התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 ובין השאר גם להוביל לפדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגית המידע ICT.

יתרונותיה של תוכנית התקשוב הלאומית הן :

·        שיפור איכות ההוראה.

·        התאמת ההוראה לשונות בין התלמידים.

·        מתן משוב בזמן אמת.

·        הגברת העניין והקשב של התלמידים.

·        יצירת תקשורת טובה יותר בין הבית ובית הספר.

תוכנית התקשוב כוללת ארבעה עוגנים, והצלחתה מותנית בביצוע כל מרכיביה בו זמנית:

• תשתיות פיזיות (הכוללות, בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רחב ומחשב נייד ביחס של 1:5).
• תחזוקה שוטפת.
• הכשרת כח ההוראה.
• פיתוח תכנים דיגיטאליים במקצועת הליבה בכל שכבות הגיל.

מאוד שמחתי לדעת שהתוכנית הלאומית יושמה כבר בחלק מבתי הספר בערים שונים בארץ . בבתי הספר שמשתמשים בטכנולוגיה זו, הכיתות צוידו בלוחות חכמים, מקרן, עמדת מחשב לכל מורה ומחשב אישי לכל תלמיד.

                          הכל על התוכנית של משרד החינוך בראשות השר גדעון סער- להתאמת מערכת החינוך

ואחרי שראיתי את הסרט הזה, נודע לי שכשלב ראשון, תכנית התקשוב  תחל בבתי הספר היסודיים במחוזי צפון ומרכז ורק אחרי זה ייחל השימוש בה במרכז הארץ.

נלהבתי מאוד מהרעיון ,היותי מלמדת בבית ספר במרכז הארץ, בו יש חדר מחשבים אחד עם 22 עמדות מחשבים ולוח חכם אחד במקביל לכמעט 800 תלמידים, רק חלק קטן מהמורים (מורים צעירים, חלק מהמורים הותיקים עדיין מתנגדים להתחדשות זו) משתמשים בלוח החכם.

אני לא יכולה לחכות עד בואו של יום זה שבו כל בית הספר יהיה מצויד בטכנולוגיה החדשה שבה יוכל כל מורה להעביר שיעורים שיעשו מהפך בהוראה בסביבה מתוקשבת .וכולי תקווה שבעזרתה נפתח מיומנויות  חדשות ושונות אצל התלמידים של המאה ה-21.  אני רק מקווה שהיום הזה לא יהיה די רחוק, ועד אז, נמשיך לחכות לו בסבלנות .

מקורות:

https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/tikshovlomi

https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/Home/program

עת הדעת

       השבוע  בשיעור של ד"ר אתי כוכבי העביר לנו מר דובי וייס, הפדגוג הראשי של "עת הדעת", הרצאה מעניית מאוד. ובה נחשפתי לראשונה על ההיבט החינוכי הפדגוגי של חברת הסטארט אפ, שמטרתה לשנות באופן יסודי את מערכת החינוך בארץ ובעולם.

איך מתרחשת הלמידה בכיתה?

בכיתה בה מערכת "עת הדעת" , כל תלמיד יושב ליד המחשב האישי שלו ומחוברים לעמדת ניהול המורה והתכנים אינטראקטיביים (חומר ותרגול) מותאמים לתוכניות הלימודים של משרד החינוך.

בעזרת התוכנה המורה מתכנן ומנהל את השיעור:

·         המורה יכול לעקוב אחרי עבודת התלמידים, לראות מי מהם מצליח בעבודתו ומי מהם מתקשה.

·         המורה מקבל דוח הערכה מיידי לעשיית התלמידים שבאמצעותו מקבל החלטות המבוססות על דוחות ההערכה, למשל, איך לתכנן את השיעור הבא?

·         המורה יכול לעצור את עבודת התלמידים במחשבים כדי שהתלמידים יתבוננו בלוח או יקשיבו לו.

·         המורה יכול להקרין את התשובות הרצויות של התלמידים על הלוח וליצור דיון.

·         השיעור הוא יחדני, פרונטאלי ובקבוצות...

התרומה של "עת הדעת" הוא פיתוח תוכניות לימודים דיגיטאליות הוליסטיות, למורים שמשתתפים בתוכנית יתנו תמיכה פדגוגית ותמיכה תכנית וליווי של מנחה פעם בשבוע...

החברה בישראל מציעה את המערכת בחינם ובחו"ל בתשלום.

סרטון "חשיפה" על "עת הדעת"

עכשיו, ואחרי החשיפה אני יכולה להגיד שלמידה לפי תוכנית "עת הדעת" יש יתרונות וחסרונות.

היתרונות הן:            

·         למידה פעילה: הסביבה מפעילה את התלמידים, ממחישה להם, ומטפחת את הסקרנות והחקרנות שלהם וכו'

·         למידה שיתופית: התלמידים שולחים את עבודתם באמצעות מערכת ללוח המורה, והמורה יכול לנהל מהתוצרים האלה דיון.

·         למידה מותאמת: עונה על שונות בכיתה, כל תלמיד יכול להתקדם לפי קצב אישי ולקבל משובים מותאמים..

החסרונות הן:           

·         מבנה השיעור סגור, מערך שיעור מובנה מראש.

·         אין אפשרות ללמידה מרחוק בעזרת תוכנת "עת הדעת".

בסוף, אני אישית אהבתי מאוד את העיקרון הפדגוגי העומד ביסודה של תוכנית "עת הדעת", שיש בו יצירת למידה משמעותית.

מקורות:

http://my.mli.org.il/mli_pdf/grad/EtHadaat.pdf

האם ללמד, או להניח לילד ללמוד בעצמו

     לפני כמה ימים קראתי מאמר שהנושא שלו ישן יחסית , נושא המאמר הוא " האם נלמד הילדים או שנתין להם ללמוד ולחקור בעצמם ? "

האם המורה צריך להסביר לתלמידים? או שייתן להם האפשרות ללמוד בעצמם?

לספר לילדים "אמיתות" על העולם עוזר להם ללמוד את העובדות במהירות רבה יותר. אבל למידה יעילה של עובדות ספציפיות עלולה להוביל להנחה כי כאשר המבוגר סיים ללמד, אין שום דבר נוסף כדי ללמוד, כי אם יש עוד חומר, המבוגר היה אומר זאת.

מחקר שפורסם על ידי Elizabeth Bonawitz  מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ו- Patrick Shafto מאוניברסיטת לואיסוויל בקנטאקי, עולה כי ההנחה הנ"ל נכונה.

החוקרים רצו לדעת, האם אופן המשחק של הילדים עם הצעצוע מושפע מדרכי ההנחיה וההוראות של המבוגרים?

הציגו לפני 85 תלמידים בגילאי 4-5 שנים, צעצוע בעל מכלול פונקציות לא ידועות, המסוגל לבצע מגוון של פעולות שונות.

1.       קבוצה ראשונה: נתנו הסבר מפורט והדגמה כפולה של פונקציה אחת בצעצוע.

2.       קבוצה שניה: נתנו הסבר מלא והדגמה חלקית של פונקציה אחת בצעצוע.

3.       קבוצה שלישית: נתנו הפעלת פונקציה אחת, כאילו "במקרה".

4.       קבוצה רבעית: נתנו צעצוע ללא שום הנחיה.

מסקנות החוקרים הייתה: " כאשר מדובר בצעצוע חדש, בעל מכלול פונקציות לא ידועות, הסברים מוקדמים מפורטים מדכאים חקר וגילוי", בנוסף הם אומרים כי מחקר נוסף עשוי להיות בהחלט רעיון טוב.

הגדרת למידת חקר לפי ויקיפדיה " היא גישה חינוכית שמטרתה פיתוח לומד עצמאי, בגישה זו פועלים התלמידים בדרך בה עובדים בתחום המחקר: בפני התלמידים מוצבת בעיה או אתגר בו טרם נתקלו והם מתבקשים לנסות למצוא פתרונות או מידע בנושא ".

לדעתי, למידה לפי חקר, זאת למידה מעניינת, מאתגרת, מפתחת סקרנות, מעוררת מוטיבציה ומפתחת לומד עצמאי... צריך להאמין ביכולות התלמידים ולתת להם לחקור ולחשוב ולהתרחק כמה שאפשר מהוראה סמכותית ולפתיח מגיל צעיר כישורי חקר וגילוי ואין לסמוך על ידע חיצוני שכבר הושג ע"י אחרים.

מקורות:

המאמר:  When should you teach children, and when should you let them explore?