סביבת הלמידה של המאה ה-21

הילקוט הדיגיטלי

הילקוט הדיגיטלי מבית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) כולל ספרי לימוד דיגיטליים עדכניים, קישורים לפרטי מידע עשירים בתוכן ומדיה, תמונות, הרצאות, קבצי קול, מעבדות וירטואליות ועוד. המורה יכול לנהל למידה שיתופית עם התלמידים על גבי ספר הלימוד הדיגיטלי וליצור רצף של למידה בין בית הספר לבית.
בקיצור, הילקוט הדיגיטאלי מציע באריזה אחת את כל מרכיבי ההוראה והלמידה, ומשמש תשתית לפיתוח המיומנויות של המאה ה-21.

היתרונות  של הילקוט הדיגיטאלי הם: 

* הילקוט הדיגיטלי מאפשר שימוש בתכנים מקוונים ובספרי לימוד דיגיטליים בכיתה באמצעות מקרן או במעבדת המחשבים. הילקוט מפתח את מיומנויות המאה ה-21 שם דגש על חקר במעבדה וברשת מענה מלא לתכנית הלימודים כולל כלי הערכה ומשוב ללמידה והערכה.

* התלמיד יכול להמשיך ללמוד, לחזור על החומר, ולהכין את שיעורי הבית במחשב הביתי (בלי "לסחוב" הביתה את הספר על הגב), וכך נשמר רצף הלמידה בין בית הספר לבית.

*הילקוט הדיגיטלי משלב תקשוב כחלק אינטגראלי משגרת ההוראה ומאפשר למורה להכין את התלמיד למאה ה-21, למשל ללמדו כיצד למיין ולסנן מידע, לתקשר ולשתף, לתכנן חיים וקריירה ועוד מיומנויות רבות וחשובות.

*הילקוט הדיגיטלי נותן מענה לשונות בין התלמידים (כיתה הטרוגנית ): המורה יכול לבחור את חומרי הלמידה לפי מטרות ההוראה ומאפייני הכיתה, תוך מתן הזדמנויות לתגבור ולפיתוח מצוינות.

*הילקוט הדיגיטלי מעצים את המורה: המורה יכול למנף את מעמדו ולהפוך ממעביר ידע למנהיג המוביל את רכישת הידע.

דרך הסרטון התלמידים  מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימודים דרך הספר הדיגיטאלי.

כיום ולצערי הרב יש הרבה בתי ספר שחסר בהן עמדת מחשב, או שהשימוש במחשב נעשה אך ורק בשיעורי לימודי תורת המחשב. לדעתי סביבה לימודית דרך הספר הדיגיטאלי  הופכת את השיעור וההוראה לחוויה מרתקת, ואני מאוד מקווה שיבוא יום שבו כל  תלמיד ותלמיד במדינה יקום בבוקר וילך לבית הספר עם ילקוט דיגיטאלי, שיהיו מאמצים למען צמצום הפער  הדיגיטאלי בכל בתי הספר במדינה, ושכל התלמידים יהנו ויהיו שביעי רצון מהלימודים דרך שילוב הטכנולוגיה בהוראה (הילקוט הדיגיטאלי).

מקורות:

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/december/news4.htm

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/september/news2.htm

הפרעת קשב וריכוז

במסגרת הקורס "חינוך במאה העשרים ואחד" אצל פרופ' דוד חן, למדנו דרך נושא התפתחות הידע האישי (האונטוגנזה), כי השונות הבין אישית בתוך האוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי (תורשה) ואחת התופעות לשונות בין התלמידים בכיתה היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder).

השאלה האם יש לשילוב המחשב בהוראה השפעה חיובית על תהליך ההוראה בקרב תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז? והאם שילוב המחשב בהוראה נותן מענה לתלמידים האלה?

מה היא הפרעת קשב וריכוז?- התשובה בסרטון

ADHD : " היא הפרעות הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית ומקשה על האדם לשים לב את הגירוי הנכון - קשב, לשמור על תשומת לב זו למשך זמן סביר - ריכוז ולשמור על מידת פעלתנות שאינה מוגזמת - היפראקטיביות" (ויקיפדיה).

ברור שכיתה רגילה אינה מתאימה למבנה מוח של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כלומר מה שמגרה את המוח של בן אדם רגיל, אינו יכול להתאים למוח של תלמיד עם הפרעת קשב וריכוז, שצריך רמה יותר גבוהה של ריגושים וגירויים. מהממצאים של החוקרת גילה זלכה (ועוד חוקרים אחרים), עלה שתהליך למידה בסביבה ממוחשבת מאפשר קידום מיומנויות חשיבה ותקשורת אצל ילדים עם ADHD. המחשב מאפשר להתאים את תכני הלימוד לנטיות המגוונות ולרמות השונות של הילדים, הלמידה המתוקשבת בסביבה דיגיטאלית מעוררת מוטיבציה גבוהה בקרב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז, ומספקת להם  מענה חיובי מתאים וחם.

לסיכום המחשב מספק  סביבה מגוונת, מהנה, ומעניינת, דבר שמגביר את המוטיבציה אצל תלמידים עם בעיות קשב וריכוז להיות מרוכזים יותר.

מקורות:

1)      זלכה, גילה. "סביבה לימודית דיגיטלית בגני הילדים". מתוך: חן, דוד וגילה קורץ ( עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, תשע"א. 207- 230.

האם מורים ותלמידים צריכים להיות חברים בפייסבוק?

חינוך לערכים

לאחר מספר מקרים בהם איימו תלמידים על מוריהם והכפישו את שמם באינטרנט, מנסים במשרד החינוך להציב גבולות ברורים. לאחרונה משרד החינוך פורסם דרך חוזר מנכ"ל  הוראות למורים, שאסור להציע חברות לתלמידיהם בפיסבוק או לאשר הצעות חברות, על המורה לנקוט זהירות ושיקול דעת בנוגע למידע המופיע בפרופיל האישי שלו, פגיעה ברשתות החברתיות תיחשב כעבירת משמעת ותגרור ענישה ואיסור למורים להשתתף במידע אישי על תלמידים אליו נחשפו ברשת.

בגלל שהפיסבוק היא רשת חברתית, יש לדעתי  לשמור על הפרטיות של המורה ו של התלמיד, בכדי לא לטשטש את הגבולות ביחסי מורה לתלמיד, כי האווירה הלימודית המבוססת על טשטוש מוחלט בין המורה לתלמידיו, אינה אווירה של למידה שיתופית או למידה יעילה.אני  מאמינה שזה לא בריא  לתקשר עם התלמידים בפיסבוק בלי הטלת  גבולות בין מורה לתלמיד, עם זאת  קיימת אפשרות לנצל את היתרונות והתכונות הטובות שיש בפיסבוק במערכת החינוך בנוסף  להדרכת צוות המורים בבתי הספר לשימוש איפיקטיבי וטוב בפייסבוק.

למרות איסור משרד החינוך לתקשורת בין התלמידים והמורים בפייסבוק,  המורה צריך להיות קשוב לתלמידיו תוך התחשבות בצרכיהם של התלמידים, לכן יש להשתמש ברשתות חברתיות אחרות שיכולות לענות על צרכים לימודיים  ולהוות את התקשורת המיידית בין התלמיד למורה.

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" התייחסנו למאמרו של תומס ג' סרג'ובני :"ארגון שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?"

תומס סרג'בני מציג במאמרו  שלוש אסטרטגיות כדי להשיג שינוי בבתי ספר והן: אסטרטגיות הארגון, השוק והקהילה. הוא טוען כי אסטרטגיות הארגון והשוק טובות לייצר שינוי בבית הספר לטווח הקצר, לעומת זאת אסטרטגיית הקהילה טובה לייצר שינויים עמוקים בליבה התפעולית של בית הספר, סרג'בני  מוסיף ששינוי עמוק דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה.
בשטח קיימים כוחות שינוי והם:

·         כוחות בירוקרטים, המבקשים להניע מורים ליישם שינויים על ידי הסתמכות על תאוריית בחירה רציונאלית המקושרת לעונשים בגין אי-ציות.

·         כוחות אישיים, מנסים להניע את המורים בהסתמך על תיאוריית בחירה רציונאלית המקושרת  לתגמולים פסיכולוגיים בעבור ציות.

·         כוחות שוק: הנעת השינוי נסמכת על תיאוריית הבחירה הרציונאלית – "למקסם רווחים ולמזער הפסדים".

·         כוחות מקצועיים: לחייב שינויים על ידי הפנמה של הכשרה מקצועית, סטנדרטים מקצועיים ונורמות התנהגות.

·         כוחות תרבותיים: להיעשות קהילות למידה ולפתח תרבויות שיחייבו את המורים והתלמידים לשינוי ויניבו הוראה ולמידה טובות יותר.

·         כוחות דמוקרטיים: נסמכים על מחויבות לאמות חברתיות.

הכוחות הבירוקרטים,האישיים והשוק גורמים לשינוי במבנה  של הבית ספר, אבל לא מחוללים שינויים עמוקים בבית הספר, לעומת זאת, הכוחות התרבותיים, המקצועיים והדמוקרטיים גורמים לשינויים מבניים בבית הספר שאינם גדולים, אבל יש להם סיכוי גדול לחולל שינוי עמוקים ביחסים בין אישיים, בפרקטיקות ההוראה ובלמידת תלמידים.

לדעתו של סרג'בני כוחות שינוי המבוססים על תפיסה שרואה בבית הספר קהילה היא מה שיחולל בבית הספר שינוי עמוק.

לדעתי, השינוי בבית הספר תלוי במנהל, האחרון הוא סוכן שינוי בבית הספר, כלומר אם המנהל בעל ראייה מערכתית שכוללת חלוקת סמכויות יעילה, בניית צוותים והעצמתם, איכות תכנון בית ספרי, שיתוף ההורים והמורים בהחלטות בבית הספר, אז הוא יכול לקדם את בית הספר בנוסף לזה היכולת שלו להפעיל אסטרטגיות מתאימות לפי אישיותם של כל מורה ומורה (מתוך היכרות של כך אחד מהם) מעצימה את המורים ותגרום להם  ולהרגיש שהם מסוגלים להשתנות ולהתפתח...

לבסוף  המנהל צריך להיות מנהיג כדי להוביל שינויים עמוקים בבית הספר.

מקורות:

 סרג'ובני, ת' (2010): ארגון שוק וקהילה: מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים). שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 246-262). ירושלים: מכון ברנקו וייס. (תדפיס)(371.2 שנו).

סימולציה ממוחשבת בהוראה

במסגרת קורס " שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" הציגה המרצה בשבוע הזה נושא הדמיה לימודית.
סימולציה (או הדמיה) "היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים" (ויקיפדיה).
למה להשתמש בהדמיה (סימולציה) ממוחשבת בהוראה?
סימולציות ממוחשבות מאפשרות חשיפה ולמידה על תהליכים שאינם זמינים לנו מסיבות שונות:

·         עלות – כאשר יש צורך בניסוי הכרוך במכשור יקר או שאינו בר השגה.

·         סכנה – כאשר הניסוי מסוכן.

·         כאשר הניסוי נמשך חודשים או שנים.

·         כאשר לא יתכן ניסוי ישיר.

·         כאשר זמן הניסוי מהר יותר מדי.

·         התנסות במודלים דמיוניים.

לדעתי, ההדמיה היא כלי עזר טוב למורה ולתלמיד, העיסוק במחשב ובהדמיה שובר אצל התלמידים את שגרת השיעורים ומהווה גורם מרענן בשגרה של הלמידה, בנוסף לכך, שילוב הסימולציה בהוראה עוזר לתלמידים להבנת החומר הנלמד בצורה טובה יותר לעומת ההבנה בלי הדמיה.

למצגת שהציגה המרצה פרופ' רונן מיקי.