סביבת הלמידה של המאה ה-21

הילקוט הדיגיטלי

הילקוט הדיגיטלי מבית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) כולל ספרי לימוד דיגיטליים עדכניים, קישורים לפרטי מידע עשירים בתוכן ומדיה, תמונות, הרצאות, קבצי קול, מעבדות וירטואליות ועוד. המורה יכול לנהל למידה שיתופית עם התלמידים על גבי ספר הלימוד הדיגיטלי וליצור רצף של למידה בין בית הספר לבית.
בקיצור, הילקוט הדיגיטאלי מציע באריזה אחת את כל מרכיבי ההוראה והלמידה, ומשמש תשתית לפיתוח המיומנויות של המאה ה-21.

היתרונות  של הילקוט הדיגיטאלי הם: 

* הילקוט הדיגיטלי מאפשר שימוש בתכנים מקוונים ובספרי לימוד דיגיטליים בכיתה באמצעות מקרן או במעבדת המחשבים. הילקוט מפתח את מיומנויות המאה ה-21 שם דגש על חקר במעבדה וברשת מענה מלא לתכנית הלימודים כולל כלי הערכה ומשוב ללמידה והערכה.

* התלמיד יכול להמשיך ללמוד, לחזור על החומר, ולהכין את שיעורי הבית במחשב הביתי (בלי "לסחוב" הביתה את הספר על הגב), וכך נשמר רצף הלמידה בין בית הספר לבית.

*הילקוט הדיגיטלי משלב תקשוב כחלק אינטגראלי משגרת ההוראה ומאפשר למורה להכין את התלמיד למאה ה-21, למשל ללמדו כיצד למיין ולסנן מידע, לתקשר ולשתף, לתכנן חיים וקריירה ועוד מיומנויות רבות וחשובות.

*הילקוט הדיגיטלי נותן מענה לשונות בין התלמידים (כיתה הטרוגנית ): המורה יכול לבחור את חומרי הלמידה לפי מטרות ההוראה ומאפייני הכיתה, תוך מתן הזדמנויות לתגבור ולפיתוח מצוינות.

*הילקוט הדיגיטלי מעצים את המורה: המורה יכול למנף את מעמדו ולהפוך ממעביר ידע למנהיג המוביל את רכישת הידע.

דרך הסרטון התלמידים  מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימודים דרך הספר הדיגיטאלי.

כיום ולצערי הרב יש הרבה בתי ספר שחסר בהן עמדת מחשב, או שהשימוש במחשב נעשה אך ורק בשיעורי לימודי תורת המחשב. לדעתי סביבה לימודית דרך הספר הדיגיטאלי  הופכת את השיעור וההוראה לחוויה מרתקת, ואני מאוד מקווה שיבוא יום שבו כל  תלמיד ותלמיד במדינה יקום בבוקר וילך לבית הספר עם ילקוט דיגיטאלי, שיהיו מאמצים למען צמצום הפער  הדיגיטאלי בכל בתי הספר במדינה, ושכל התלמידים יהנו ויהיו שביעי רצון מהלימודים דרך שילוב הטכנולוגיה בהוראה (הילקוט הדיגיטאלי).

מקורות:

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/december/news4.htm

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/september/news2.htm

הפרעת קשב וריכוז

במסגרת הקורס "חינוך במאה העשרים ואחד" אצל פרופ' דוד חן, למדנו דרך נושא התפתחות הידע האישי (האונטוגנזה), כי השונות הבין אישית בתוך האוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי (תורשה) ואחת התופעות לשונות בין התלמידים בכיתה היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder).

השאלה האם יש לשילוב המחשב בהוראה השפעה חיובית על תהליך ההוראה בקרב תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז? והאם שילוב המחשב בהוראה נותן מענה לתלמידים האלה?

מה היא הפרעת קשב וריכוז?- התשובה בסרטון

ADHD : " היא הפרעות הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית ומקשה על האדם לשים לב את הגירוי הנכון - קשב, לשמור על תשומת לב זו למשך זמן סביר - ריכוז ולשמור על מידת פעלתנות שאינה מוגזמת - היפראקטיביות" (ויקיפדיה).

ברור שכיתה רגילה אינה מתאימה למבנה מוח של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כלומר מה שמגרה את המוח של בן אדם רגיל, אינו יכול להתאים למוח של תלמיד עם הפרעת קשב וריכוז, שצריך רמה יותר גבוהה של ריגושים וגירויים. מהממצאים של החוקרת גילה זלכה (ועוד חוקרים אחרים), עלה שתהליך למידה בסביבה ממוחשבת מאפשר קידום מיומנויות חשיבה ותקשורת אצל ילדים עם ADHD. המחשב מאפשר להתאים את תכני הלימוד לנטיות המגוונות ולרמות השונות של הילדים, הלמידה המתוקשבת בסביבה דיגיטאלית מעוררת מוטיבציה גבוהה בקרב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז, ומספקת להם  מענה חיובי מתאים וחם.

לסיכום המחשב מספק  סביבה מגוונת, מהנה, ומעניינת, דבר שמגביר את המוטיבציה אצל תלמידים עם בעיות קשב וריכוז להיות מרוכזים יותר.

מקורות:

1)      זלכה, גילה. "סביבה לימודית דיגיטלית בגני הילדים". מתוך: חן, דוד וגילה קורץ ( עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, תשע"א. 207- 230.

האם מורים ותלמידים צריכים להיות חברים בפייסבוק?

חינוך לערכים

לאחר מספר מקרים בהם איימו תלמידים על מוריהם והכפישו את שמם באינטרנט, מנסים במשרד החינוך להציב גבולות ברורים. לאחרונה משרד החינוך פורסם דרך חוזר מנכ"ל  הוראות למורים, שאסור להציע חברות לתלמידיהם בפיסבוק או לאשר הצעות חברות, על המורה לנקוט זהירות ושיקול דעת בנוגע למידע המופיע בפרופיל האישי שלו, פגיעה ברשתות החברתיות תיחשב כעבירת משמעת ותגרור ענישה ואיסור למורים להשתתף במידע אישי על תלמידים אליו נחשפו ברשת.

בגלל שהפיסבוק היא רשת חברתית, יש לדעתי  לשמור על הפרטיות של המורה ו של התלמיד, בכדי לא לטשטש את הגבולות ביחסי מורה לתלמיד, כי האווירה הלימודית המבוססת על טשטוש מוחלט בין המורה לתלמידיו, אינה אווירה של למידה שיתופית או למידה יעילה.אני  מאמינה שזה לא בריא  לתקשר עם התלמידים בפיסבוק בלי הטלת  גבולות בין מורה לתלמיד, עם זאת  קיימת אפשרות לנצל את היתרונות והתכונות הטובות שיש בפיסבוק במערכת החינוך בנוסף  להדרכת צוות המורים בבתי הספר לשימוש איפיקטיבי וטוב בפייסבוק.

למרות איסור משרד החינוך לתקשורת בין התלמידים והמורים בפייסבוק,  המורה צריך להיות קשוב לתלמידיו תוך התחשבות בצרכיהם של התלמידים, לכן יש להשתמש ברשתות חברתיות אחרות שיכולות לענות על צרכים לימודיים  ולהוות את התקשורת המיידית בין התלמיד למורה.

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" התייחסנו למאמרו של תומס ג' סרג'ובני :"ארגון שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?"

תומס סרג'בני מציג במאמרו  שלוש אסטרטגיות כדי להשיג שינוי בבתי ספר והן: אסטרטגיות הארגון, השוק והקהילה. הוא טוען כי אסטרטגיות הארגון והשוק טובות לייצר שינוי בבית הספר לטווח הקצר, לעומת זאת אסטרטגיית הקהילה טובה לייצר שינויים עמוקים בליבה התפעולית של בית הספר, סרג'בני  מוסיף ששינוי עמוק דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה.
בשטח קיימים כוחות שינוי והם:

·         כוחות בירוקרטים, המבקשים להניע מורים ליישם שינויים על ידי הסתמכות על תאוריית בחירה רציונאלית המקושרת לעונשים בגין אי-ציות.

·         כוחות אישיים, מנסים להניע את המורים בהסתמך על תיאוריית בחירה רציונאלית המקושרת  לתגמולים פסיכולוגיים בעבור ציות.

·         כוחות שוק: הנעת השינוי נסמכת על תיאוריית הבחירה הרציונאלית – "למקסם רווחים ולמזער הפסדים".

·         כוחות מקצועיים: לחייב שינויים על ידי הפנמה של הכשרה מקצועית, סטנדרטים מקצועיים ונורמות התנהגות.

·         כוחות תרבותיים: להיעשות קהילות למידה ולפתח תרבויות שיחייבו את המורים והתלמידים לשינוי ויניבו הוראה ולמידה טובות יותר.

·         כוחות דמוקרטיים: נסמכים על מחויבות לאמות חברתיות.

הכוחות הבירוקרטים,האישיים והשוק גורמים לשינוי במבנה  של הבית ספר, אבל לא מחוללים שינויים עמוקים בבית הספר, לעומת זאת, הכוחות התרבותיים, המקצועיים והדמוקרטיים גורמים לשינויים מבניים בבית הספר שאינם גדולים, אבל יש להם סיכוי גדול לחולל שינוי עמוקים ביחסים בין אישיים, בפרקטיקות ההוראה ובלמידת תלמידים.

לדעתו של סרג'בני כוחות שינוי המבוססים על תפיסה שרואה בבית הספר קהילה היא מה שיחולל בבית הספר שינוי עמוק.

לדעתי, השינוי בבית הספר תלוי במנהל, האחרון הוא סוכן שינוי בבית הספר, כלומר אם המנהל בעל ראייה מערכתית שכוללת חלוקת סמכויות יעילה, בניית צוותים והעצמתם, איכות תכנון בית ספרי, שיתוף ההורים והמורים בהחלטות בבית הספר, אז הוא יכול לקדם את בית הספר בנוסף לזה היכולת שלו להפעיל אסטרטגיות מתאימות לפי אישיותם של כל מורה ומורה (מתוך היכרות של כך אחד מהם) מעצימה את המורים ותגרום להם  ולהרגיש שהם מסוגלים להשתנות ולהתפתח...

לבסוף  המנהל צריך להיות מנהיג כדי להוביל שינויים עמוקים בבית הספר.

מקורות:

 סרג'ובני, ת' (2010): ארגון שוק וקהילה: מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים). שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 246-262). ירושלים: מכון ברנקו וייס. (תדפיס)(371.2 שנו).

סימולציה ממוחשבת בהוראה

במסגרת קורס " שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" הציגה המרצה בשבוע הזה נושא הדמיה לימודית.
סימולציה (או הדמיה) "היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים" (ויקיפדיה).
למה להשתמש בהדמיה (סימולציה) ממוחשבת בהוראה?
סימולציות ממוחשבות מאפשרות חשיפה ולמידה על תהליכים שאינם זמינים לנו מסיבות שונות:

·         עלות – כאשר יש צורך בניסוי הכרוך במכשור יקר או שאינו בר השגה.

·         סכנה – כאשר הניסוי מסוכן.

·         כאשר הניסוי נמשך חודשים או שנים.

·         כאשר לא יתכן ניסוי ישיר.

·         כאשר זמן הניסוי מהר יותר מדי.

·         התנסות במודלים דמיוניים.

לדעתי, ההדמיה היא כלי עזר טוב למורה ולתלמיד, העיסוק במחשב ובהדמיה שובר אצל התלמידים את שגרת השיעורים ומהווה גורם מרענן בשגרה של הלמידה, בנוסף לכך, שילוב הסימולציה בהוראה עוזר לתלמידים להבנת החומר הנלמד בצורה טובה יותר לעומת ההבנה בלי הדמיה.

למצגת שהציגה המרצה פרופ' רונן מיקי.

שוב ושוב חוזרת הרפורמה

פרופ' לארי קיובן מתאר במאמר "שוב ושוב חוזרת הרפורמה" את גלי הרפורמות בחינוך בארה"ב ונותן הסברים למה לא הצליחו והוחלפו תמיד ברפורמות אחרות.

הכותב מציג שלוש דוגמאות לרפורמות בית ספריות חוזרות בכדי להסביר את התופעה הזאת:

1.      גישת המורה במרכז – שיטת הלימוד בארה"ב הוחלפה,  כך שבמקום שהמורה  יהיה  במרכז ומקור לידע, הוצב התלמיד במרכז ז"א  שהלמידה מתבססת על החשיבה היצירתית אצל התלמיד.

2.      תוכניות לימודים: הכוונה פה לתכנית האקדמית והתכנית המעשית, במטרה להתאים את תכנית הלימודים לתלמיד עם טיפוח תחומי העניין המגוונים שלו ,  בכדי להכין אותו לחיים בוגרים.

3.      ריכוז ופיזור של הסמכו: במקום לרכז את הסמכות בידי  בית הספר ובידי מועצות חינוכיות קטנות,חל ביזור ושיתוף הרבה אנשי מקצוע ונציגות הורים.

אי הצלחתן של הרפורמות הבית ספריות מעידות שלא הצליחו להתמודד עם הבעיות שניסו לפתור וההסברים לכישלון שנתן לארי קיובן במאמר הן: הסבר רציונלי, הסבר בתחום הפוליטי והסבר בתחום הארגוני (מוסדית).במאמר עלתה נקודה חשובה  "שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכנה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית ספרי".

תמיד הרפורמה חוזרת בכדי לחולל את השינויים הנדרשים בחינוך, לדעתי, בכדי  שהדבר יתבצע , יש לשתף באופן מתמיד את המורים, והמנהלים בקביעת מדיניות החינוך, הם הנמצאים בשטח והם בעלי ניסיון רב בנוסף  יש לבדוק את הטעויות שנוצרו בעקבות  הרפורמות הקודמות, להסיק מסקנות, ולערוך תוכניות הנחקרות באופן מעמיק...

מקורות:
קיובן, ל' (2010). שוב ושוב חוזרת הרפורמה. מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים), שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 24-50). ירושלים: מכון ברנקו וייס.

משחקים לימודיים מתוקשבים

בסמסטר הנוכחי אני  לומדת קורס של "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", ובזכותה של  המרצה פרופ' מיקי רונן, אשר לימדה אותנו את הקריטריונים להערכת משחק לימודי( על פי הטקסונומיה של ( Malone  הבנתי שזה לא מספיק לבחור את המשחק הלימודי רק לפי  התוכן המתאים לתלמידים, אלא שיש עוד כמה תנאים חשובים  שצריכים להיות  במשחק הלימוד והם:

·        אתגר – ז"א שמירה מתמידה על רמת קושי אופטימאלית ללומד הספציפי, ז"א המשחק לא צריך להיות קל מאוד או קשה מדיי, המטרות של המשחק צריכות להיות קבועות וברורות, וחשוב שהמשוב יהיה בונה ומעודד.

·        סקרנות – המשחק צריך  לסקרן את הלומד מבחינה קוגנטיבית וחושית באמצעות שימוש באמצעים אורקוליים כמו גיוון, חידוש.., וחשוב שהאמצעים לא יסיחו  את דעתו של  הלומד מהתוכן והמטרות הלימודיות.

·        שליטה – הגברת תחושה של שליטת הלומד על הסביבה, כגון לבחור ברמה המתאימה לו.

לדעתי, הלמידה דרך משחקי המחשב יוצרת שינון בלמידה, והאחרונה  הופכת למעניינת יותר, תוך הקניית תחושת הצלחה בתחום הלימודי.

המשחק יוצר סקרנות בתחום הנלמד בתנאי  שיענה על כל הקריטריונים האלו.

 ברור שהמשחק יקנה ללומד תחושת הצלחה אם המשוב יהיה בונה ומעודד ובכדי שהמשחק הלימודי יהפוך את הלמידה למעניינת צריך שיהיה ברמת הקושי המתאימה לרמת התלמיד ובלי  להסיח את דעתו של הלומד.

לבסוף למדתי עד כמה חשוב שאני אקפיד  על בחירת המשחק הלימודי הממוחשב , ז"א אני אדגיש על  בדיקת המשחק בקפדנות , והאם המשחק באמת עונה על כל הקריטריונים האלו, גם  אם  אני בונה משחק לימודי אני אדאג שיענה על הקריטריונים האלו, על מנת שיהיה מוצלח ,אפיקטיבי , ויעיל לתלמידים.

מקורות:

Malone, T. W., (1981). Toward a Theory of Intrinsically Instruction, Cognitive Science, 4, 333-369. http://www.coulthard.com/library/Files/malone_1981_towardtheoryintrinsicallymotivatinginstruction.pdf

schools of tomorrow schools of today

בקורס "סוגיות במדניות החינוך נתבקשנו לקרוא את המאמר של סוזן סמל

THE CITY AND COUNTRY SCHOOL: APROGRESSIVE PARADIGM

המאמר דן בעיקר בהשפעתה של קרולין בראט על החינוך בבית הספר בעיר ובמדינה.

בראט נולדה באזור כפרי', ובילדותה נחשפה לעבודות החווה השונות וכמו כן, היא הייתה שותפה לתהליך עשיית הלחם בכל שלביו המגוונים, לשם כך זה נראה שעבודות העץ והבניה שערכה לילדים והופיעה בתרגילים החינוכיים נבעה מילדותה הפעילה בצפייה והשתתפות בחווה.

בראט האמינה בהובלת שינוי חברתי שכולנו או רובנו שואפים אליו, בעקבות זה היא החליטה לפתוח בית ספר משלה, שישרת את הילדים הצעירים בשכונה, ובמיוחד ילדי משפחות עובדות, ודרך  משחקים אלו , הם יבינו את סביבתם.

ג'ון דיואי השפיע על חשיבתה של בראט במובנים של חינוך ופדגוגיה, בעיקר בתחומים של התבגרות הילד והתפתחותו. בראט ניסתה להתאים את בית הספר לילד ,וזה בפני עצמו מפתיע למדי.למרות שהחינוך שמסביבנו  בנוי על התאמת הילד לבית הספר, בראט האמינה שצריך להתאים את בית הספר לצרכי הילדים תוך  עשייה והשתתפות פעילה לילדים, כגון: שילוב משחקים, הרכבות, בניה ועוד השתתפות בעבודות בית ספריות ותרומה לחברה עצמה.

ילדים לומדים דרך משחקים, דבר זה מאפשר לילדים להבין מצבים אפשריים ואיך אנשים חיים ביחד, כמובן, משחק מאפשר לנהל משא ומתן בעולם בו אנו חיים וזה בפני עצמו כלי מאוד חשוב בזמננו הנוכחי, למשל המשחק  באבני הבניה הינו התנסות ארגונית מעצימה, כך שאחרי המשחק מתחילות השאלות, התהיות והסקרנות לקחת תפקיד וליטול חלק משמעותי בחיים. הם מתחילים לשאול שאלות מגוונות המסוססות על חשיבה וסקרנות.

לסיכום: משחק תמיד מוביל להזדמנויות והאחרונות מובילות בסופו של דבר להתבגרות. למרות שבראט נתקלה במכשולים זה שפחות ילדים הגיעו לבית הספר בגלל שהורים פחדו להוציא אותם מהשגרה(בתי ספר ממשלתיים/ציבוריים) , הרבה אנשים קיבלו בברכה את השיטות הלא קונבנציונאליות של בראט. בהמשך דרכה   הוסיפה בראט תוכן אקאדמי  לנלמד בבית ספרה .

אופי בית הספר של בראט היה אופי של דיואי בטבעו שהתרכז על התנסות ועשייה ושדרוג לפי גיל כמובן. לפי דעתי דרכה של בראט ודיואי אכן מעודדת ילדים לגלות את עולמם מחדש ומזמינה אותם להיות פעילים, סקרנים ועצמאיים.

בהתחלה הם הציבו  שאלות ואחר כך הם עצמם נתנו להם  להם תשובות,ו משם הם פתרו בעיות,בנו  מחקרים. בסופו של דבר חלומו של כל חונך שתלמידו יהיה לומד עצמאי ובוגר מתממש, בראט נתפסת  כטיפוס עם ראש פתוח להצעות ודיונים , היא מצאה דרך לגרום לכל השותפים לעשייה זו להרגיש כאנשים חשובים עם תרומה חשובה ויקרת ערך. מה שמצא חן בעיני במאמר הוא המשפט הבא שבראט האמינה  בו "ערכה הגדול של בית הספר הינו ליצור בני אדם שמסוגלים לחשוב באופן יעיל ולפעול באופן קונסטרוקטיבי, ובסופו של דבר ליצור עולם טוב יותר לחיות בו.

מקורות:

Susan.f (1999 ), The city and country school: A progressive paradigm ,schools of tomorrow schools of today ,history of schools and schooling.

מחקר פעולה

מהו מחקר פעולה?

מחקר פעולה היינו סוג של מחקר עצמי ורפלקטיבי שהחוקר הוא כלי המחקר העיקרי המעורב ישירות בפעילות הנחקר, מחקר מעגלי המתחיל בזיהוי של בעיה מסויימת למטרת שינוי העשייה החינוכית ושיפורה ומסתיים בהמצאת בעיה חדשה.

השלבים במחקר פעולה הם:

·         הערכת מצב

·         ספרות מקצועית

·         שאלת המחקר

·         כלי המחקר

·         תכנון פעולת ההתערבות

·         ביצוע תוכנית ההתערבות

·         ניתוח ממצאים ודיון

·         סיכום ומסקנות

·         המלצות להמשך.

במסגרת קורס " הערכת טכנולוגיות מידע וידע" במשימת הסיכום התבקשנו לכתוב 'מיני' הצעת מחקר פעולה בנושא הקשור לשילוב של שני הנושאים המרכזיים: הערכה וטכנולוגיה.

הבעיה שתיארתי בהצעה למחקר: בתי ספר כיום משתדרגים פדגוגית וטכנולוגית במיוחד בעידן החדש של הרפורמות בחינוך שמוביל משרד החינוך עם ארגוני המורים ובהחלט זה משליך באופן ישיר על השדה שבמרכזו עומדים המורים שצריכים להדביק את הקדמה ולגשר על הפערים הקיימים, בין המצב המצוי לרצוי, כך שהרבה מורים מפגרים טכנולוגית והם חסרי הכשרה בסיסית במחשבים למשל דבר שיש לו זיקה ישירה על אופן התנהלות שיעוריהם ומידת אפקטיביות הלמידה אצלם.

יש לציין שאני וחלק קטן מהמורות בבית ספרנו מזה זמן רב שאנחנו משתפות את המנהל בבית הספר בדילמה הזו שהרבה מורים פונים אלינו לעזור להם במיומנויות בסיסיות במחשבים שהם לא יכולים לעשות לבד, וזה מעמיס עלינו שאנו גם צריכות להתפנות לעסוק במשימות הקשורות לעבודתנו, ואיננו יכולות לסרב לבקשתם ולהדוף את פניותיהם.
על כך לדעתי הגיע הזמן לחולל שינוי למרות שאני מאמינה שדבר זה לא יעבור בשקט ללא התנגדות מצידם, וזה נושא מחקר הפעולה שהתחלתי לחקור...

 שאלת המחקר הן:

 כיצד אפשר לרתום מורים וותיקים בבית ספרינו בתהליך שדרוג ההוראה המתוקשבת שבית הספר מפתח בימים אלה?

 האם נתקל בהתנגדות? האם קיימת תשתית מסייעת להצלחת התכנית?
אשתדל לשתף אותכם בהמשך...

שפת HTML

שפת HTML זוהי שפה בסיסית המשמשת לבניית אתרים. ו-  HTML היא קיצור ל- Hype Text Markup Language.

שפת HTML מאפשרת עיצוב טקסט, יצור טבלאות, הצגת תמונות, קישור לדפים אחרים, השפה נוחה לשיפור ושינוי, בעלת קידוד בינלאומי אחיד ומאפשרת שילוב של שפות תכנות כגון Java Script, Flash, ASP.

לפני שהכרתי את השפה הנ"ל, חשבתי שהקמת אתר אינטרנט הינה תהליך מאוד קשה ומסובך, אך מחשבה זו הוכיחה את עצמה כמוטעית אחרי שהצלחנו, אני וחברתי אימאן עאמר,  לבנות אתר אינטרנט כעבודת גמר במסגרת הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה" אצל מר צדוק יאיר.

אתר האינטרנט שבנינו בשפת HTML הינו  אתר במתמטיקה בנושא יחידת לימוד "פונקציה עולה ויורדת", האתר מיועד לתלמידי כיתות ז'.

החוויה של בניית אתר אינטרנט עצמה היא מאוד מהנה, ולהיות את בעל האתר כך שכל הזכויות יהיו שמורות תחת השם שלך זה גם מאוד כיפי ונהדר.

 

תוכנת ActivInspire

במסגרת הקורס "פיתוח סביבת למידה מתוקשבת" אצל ד"ר אתי כוכבי, התבקשנו להכין פעילויות מתוקשבות כפרויקט גמר.

המרצה נתנה לנו בחירה חופשית בתוכנה שנבנה באמצעותה את הפעילויות המתוקשבות והציעה לנו להשתמש בתוכנה חדשה , ActivInspire ,שלא הכרנו קודם .

ואכן אני וחברתי אימאן עאמר החלטנו ללכת עם הצעתה של ד"ר אתי ולהשתמש בתוכנת האקטיב-אינספייר, כך יזדמן לנו להכיר את התוכנה מקרוב וללמוד משהו חדש .

המרצה העלתה באתר הקורס חוברת משימות לתוכנת האקטיב-אינספייר . בעזרת החוברת הכרנו את התוכנה באופן בסיסי ועם השימוש בתוכנה ומענה על שאלות שנשאלו דרך קבוצת הפייסבוק והפורום למדנו את התוכנה בצורה טובה מאוד, ובנינו יחידת לימוד במתמטיקה בנושא "חיבור שני מספרים מכוונים".

אחרי השימוש בתוכנה מצאנו שהתוכנה מאפשרת למורים להוביל את השיעור באמצעות לוח אינטראקטיבי וליצור יחידות לימוד המלאות בפעילויות מרתקות לתלמידים, וזה על ידי שפע הפעילויות שהתוכנה מעידה לרשות המורים (המשתמשים) כמו:

·         ממשק "משתמש כפול", יש אפשרות לשני משתמשים לעבוד בו זמנית בעטים.

·         זיהוי של צורות וכתב.

·         מקליט שמע ומקליט מסך.

·         סיכום תוצאות מיידי וסודי.

·         יכולת עט דיגיטאלי עם הדף על ידי התקרבות, הסתובבות, נעה ושינוי גודל (אינטראקציה עם הדף).

·         כלים ללימוד מתמטיקה, מדד זווית, מחוגה...

·         תוכנת מיכל משמש לצורך יצירת פעילות שבה ניתן משוב מידי לתלמיד על הצלחתו או אי הצלחתו בפתרון התשובה.

·         Promethean Planet ActivInspire, עולם שלם של משאבים הזמנים באתר.

אחרי שהכרתי את התוכנה מקרוב, אני ממליצה מאוד לכל מורה ללמוד ולהשתמש בה בכיתה.