פוסט מסכם לבלוג

אחת המטלות שהייתה לנו  בלימודים לקראת לתואר שני במגמת "תקשוב ולמידה" במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה היא  לכתוב בבלוג .

בהתחלה לא ידעתי מה זה בלוג, ושאלתי מה הוא בלוג? ומה צריך לכתוב בבלוג?

היה לי קשה להתחיל לכתוב, והקושי התבטא בבחירת הנושאים, כלומר  על מה לכתוב, איזה נושא יעניין יותר, מה הכותרת המתאימה לנושא, איזה תמונה או סרטון לבחור, ומתי עדיף להוסיף אותו..מחשבות אלו  לקחו ממני המון השקעה ומחשבה, אבל כשהתחלתי לכתוב הרגשתי שאני זורמת  בקלות בכתיבה .

בתקופת הלימודים למדתי הרבה דברים חדשים ומעניינים, עיינתי בחומר הנלמד ובחרתי את החומרים  הכי מעניינים בשבילי, לפעמים היה לי מבחר נושאים מהקורסים שלמדתי, ולכן  התייחסתי וכתבתי את התובנות שלי לגביהם  בבלוג, לפעמים היה קשה למצוא נושא, ואז קראתי מאמרים בנושא התקשוב, ובכך הוספתי לעצמי עוד מידע, ומיכון שהבלוג הוא פתוח וכל אחד יכול לקרוא אותו, הצטרכתי להקפיד על ניסוח תקין, בלי  שגיאות כתיבה והבעה, והכי חשוב מהכול שהנושא יהיה מעניין ורלוונטי.

עם הזמן ראיתי שדרך הכתיבה בבלוג למדתי והצלחתי  לסדר את המחשבות שלי, דבר שהביא אותי גם לתובנות חדשות וללמידה עצמית עם רצף.

הכתיבה הביקורתית הייתה אחת מהמרכיבים החשובים שהתנסיתי בהם  בכתיבת בוסטים בבלוג ותרמה לי להעמיק בחשיבה כלומר למדתי לחשוב על הנושא לעומק, ולכתוב את דעתי, ולנמק אותה בצורה הגיונית.

וכולי תקווה שאמשיך בעתיד לעדכן בלוג זה בתובנות שלי......

בסוף, המון תודות לד"ר גילה המנחה שלנו, וגם לעמיתה המלווה נעמי פורת שהייתה שותפה לתהליך כתיבת הבלוג.

ובהצלחה לכולנו.

מערכת החינוך

המאמר "מערכת החינוך של ישראל" - פרופ' עמי וולנסקי, סוקר את הבעיות המורכבות איתן מתמודדת מערכת החינוך בישראל מאז ראשיתה ועד היום. לאור העובדה  שמדינת ישראל היא מדינה רב  תרבותית ורב  לשונית ועקב השינויים התרבותיים, החברתיים והכלכליים שעבורו על המדינה מאז היווסדה, מתאר המאמר את השינויים וההתאמות שנדרשה מערכת החינוך לעשות על מנת לעמוד ברמת הישגים חינוכיים בהתאמה לציפיות הציבור ובהשוואה לסטנדרטים הבין  לאומיים במדינות המערב המפותחות. המאמר סוקר את התהליכים והשינויים שעברה מערכת החינוך בארבע שלבי החינוך בארץ: החינוך הקדם יסודי, החינוך היסודי, החינוך העל יסודי, וההשכלה הגבוהה. סקירת התהליכים שעברו על כל שלב מאז קום המדינה ועד היום, מסבירה לקורא את הסיבות למצב הקיים היום במערכת החינוך ומאירה את הדרכים האפשריות לקידום איכות החינוך בכלל, ולהרחבת שיעור התלמידים המסיימים י"ב כיתות ברמה המאפשרת להם לימודים אקדמאים, בפרט.

עם השנים, הרצון שכולם יסיימו תיכון עם זכאות לתעודת בגרות הביא לירידה גדולה מאד ברמת המבחנים וברמת ההוראה בכלל. כיום, רוב המורים "מתיישרים" ברמת ההוראה בכיתה עם התלמידים הבינוניים ומטה בכיתה על מנת שלא ילכו לאיבוד.

מתוך הניסיון שלי כמורה  המבחנים שעשיתי לתלמידים לפני  10 שנים היו ברמה גבוהה יותר ממה  שנלמד היום – והכול נובע  מתירוץ של "תעודת בגרות לכול".

אני בהחלט בעד לאפשר לכל ילד לסיים 12 שנות לימוד, אבל אני חושבת שצריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה.

לדעתי, אחת ההחלטות השגויות של משרד החינוך הייתה לבטל את המסלולים מקצועיים.

אני מאמינה  שכאשר בתי הספר היו ממקצועיים או כשהיה בהם מגמות מקצועיות בתיכונים העיוניים (כמו שרטוט, תפירה וכו') הם נתנו  מענה לצרכים השונים של התלמידים.

בצורה כזו, תלמידים בעלי יכולות גבוהות למדו במגמות המדעיות, ותלמידים  עם פחות יכולות לימודיות  יותר התאפשר להם להמשיך ללמוד במערכת החינוך, מקצועות אשר אפשרו להם לקבל תעודה מקצועית בלי לתסכל מהקשיים הרבים של הלימודים העיוניים.  העובדה כי כיום מצפה משרד החינוך שכל התלמידים ילמדו בתיכון עיוני רגיל גורמת לכך שחלק מהתלמידים נושרים כיוון שאינם מסוגלים להתמודד עם הדרישות ללימודים עינויים,וחלק אחר  מהתלמידים שנשארים בתיכון, מהווים גורם מפריע לכל הכיתה ובסופו של דבר אף אחד לא יצא נשכר מהתהליך הזה.

אני חושבת כי אחרי השינויים השונים שעברה מערכת החינוך העל יסודי עד היום, על מקבלי ההחלטות חלה האחריות להתמודדות עם הבעיה האמיתית באופן שלא יפגע באוכלוסיית התלמידים החזקה וגם ייתן מענה נכון לתלמידים המתקשים. אין לי ספק כי אם תהיה אפשרות במערכת החינוך ללמוד לקראת תעודת בגרות עיונית מצד אחד  ו ללמוד רק לקראת תעודה מקצועית מצד שני, אז  הבעיה תיפתר.

מקורות

וולנסקי, ע' (2010). מערכת החינוך של ישראל מתוך פאוור ק. (עורך) אינציקלופדיה בין-לאומית לחינוך, אלסוייר, אוקספורד.

גלי החינוך בישראל

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אצל פרופ' עמי וולנסקי , למדנו שלושה  גלים בחינוך.
מדינת ישראל עברה ועדיין  עוברת שינויים במערכת החינוך, וכל תקופה שעוברת אותה  נקראת גל (תפיסה חינוכית).

1.      הגל הראשון-"הילד במרכז": לפי הגל הזה  הדגש הוא על למידה  של נושאים ולא של דיסציפלינות, תוך מתן דגש על סקרנותו של התלמיד, למידה אקטיבית עבור התלמיד,  למידה בקבוצות קטנות, שונות בין התלמידים, קצב למידה שונה ותובנות שונות. תפקיד המורה נחשב למתווך, מעודד, ויועץ, ותוכנית הלימודים משוחררת ממבחנים חיצוניים.

2.      הגל השני – תקופת הסטנדרטים: גל זה  מאופיין בהוראה מכוונת ללמידה למבחנים, סטנדרט משותף, אחידות של תוכניות הלימודים ומבחנים כדי למדוד תוצר חינוכי, המורה הוא מקור הידע, ותפקידו להעביר את הידע לתלמידים, הלמידה אינה פעילה, ומתבצעת לפי קצב ממוצע התלמידים, ובעקבות השיטה הזו 50% מהתלמידים שמסיימים י"ב אינם זכאים לתעודת בגרות, ומכאן בא הרעיון החדש של הגל השלישי.

3.      הגל השלישי – גלובליזציה בחינוך: הילד נמצא  במרכז עם הכלים החדשים של הטכנולוגיה שלא היו קיימים בגל הראשון. זמינות טכנולוגיית המידע והתקשורת נטולת גבולות גיאוגרפיים וניתן להשתמש בהן בכל מקום ובכל זמן. המורה אינו מקור בלעדי של הידע, אלא מכוון את התלמיד למקורות של ידע, מעורר סקרנות התלמיד, ומחזק את יכולות ותחומי העניין של התלמיד. התלמיד נמצא  במרכז, הלמידה  הינה בקבוצות קטנות, הפעלת סקרנות התלמיד בלמידה, למידה ברשת, ולמידה לפי קצב אישי. לגבי  ההערכה  הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לתלמיד משוב בזמן אמת על ביצועיו, ומאפשרת למורה הערכת מצב פרטנית, קבוצתית, כיתתית בכל עת וגם מאפשרת להורים להיות שותפים להערכת ילדם.

אך, על אף הביקורת, הסטנדרטים הישנים מושרשים היטב בתרבות הלמידה וההוראה.

השאלה שלי האם נוכל להיפטר מהסטנדרטיזציה? האם הרעיון של הגל השלישי נותן  מענה מושלם לתלמידינו? הלוואי שנוכל לעשות שילוב בין התפיסות הנכונות מכל הגלים יחד עם  הטכנולוגיה באופן יעיל  למען כל תלמיד ותלמיד מתלמידינו.

תוכנת הגיאוגברה



במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אצל פרופ' רונן מיקי ,התבקשנו לפתח משחק לימודי מתוקשב בנושא ההוראה שלנו.

כמורה למתמטיקה החלטתי להשתמש בכלי הטכנולוגי: תוכנת  GeoGebra שדרכה אפתח משחק פונקציות.

תוכנת ה- GeoGebra  הינה תוכנה חינמית, תורגמה לשפה העברית, וכתובתה: www.geogebra.org.

תוכנה זו נחשבת  לתוכנה מתמטיקה דינמית ואינטראקטיבית המאפשרת ליצור גרפים, צורות גיאומטריות, קטעים, קווים, חתכי חרוט, עם אפשרות לשנות אותם באופן דינמי לאחר מכן. התוכנה חושפת המשתמש בה לשני ייצוגים, ייצוג האלגברי בחלון האלגברה, וייצוג גרפי לפונקציה בחלון הגרפי יחד עם זה ניתן להפעיל את התוכנה ישירות מהדפדפן, בלי  להתקין אותה כיישום.  

כמורה למתמטיקה בחט"ב אני מאוד מאמינה בשילוב הטכנולוגיה בהוראת המתמטיקה, ומשתמשת הרבה  בתוכנת הגיאוגיברה, שמספקת לי הנאה, ונחשבת לידידותית ודינמית למשתמש ומאפשרת לתלמידים למידת חקר, מובילה אותם להבנה, ועוזרת להם ולמורה כאחד.

אני  מאוד ממליצה לכל מורי המתמטיקה ללמוד את תוכנת הגיאוגברה, ולהשתמש בה בהוראה. הסרטון נותן הדגמה של התקנת  התוכנה, והצגה ראשונית של התוכנה.

אסור להכניס מחשב לכיתה

 

קראתי בהתלהבות את  הכתבה שכותרתה  "מחשב אאוט, עיפרון אין" שפורסמה בשבועתון "שעור חופשי", עיתון חדשות החינוך( הוצאת הסתדרות המורים בישראל, דיצמבר 2011, גליון 97).

במהלך קריאתי לכתבה התלהבתי מאוד והופתעתי שזה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסילקון בארצות הברית.

בבית הספר שעליו מדובר  והפועל בשיטת וולדורף, לומדים ילדיהם של בכירים מענקיות חברות  הטכנולוגיה, דוגמת: גוגל, אפל, יאהו ו-HP. בבית הספר זה משתמשים במהלך הלימודים בכל הכלים: פעילויות גופנית, ולמידה באמצעות מלאכת יד.. חוץ מהמחשב. האמונה בבית הספר היא ששילוב המחשב בהוראה נחשב  כמעצור לחשיבה יצירתית, לאינטראקציה האנושית, ולמרווח הקשב. ההורים והמורים טוענים כי המחויבות האמיתית ללימודים נוצרת רק על ידי מורים טובים ותוכניות לימודים מעניינות.

ד"ר גילה קורץ (ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים) וד"ר גילה לוי מגיבות על כך בכתבה ששילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, הן  מוסיפות "היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית, עם זאת, השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר".

לדעתי, גישת וולדורף רחוקה מהמציאות, שיטה זו התעלמה מהעובדה שיש הרבה מידע זמין העונה על צרכי התלמידים ברשת, לכן אני אישית מתחברת לדעותיהן של ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי.

אני מאמינה ששימוש נכון בטכנולוגיה אינו מהווה תחליף לפעילויות המבוססות על קשר אנושי, אינטראקציה בינאישית, ולהתנסות מעשית בסביבה החומרית, לכן שילוב חכם בין סביבה חומרית מוחשית לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיות התקשוב, הופך את תהליך ההוראה והלמידה ליותר משמעותי, רלוונטי, מעניין, ויותר מהנה  לכלל  התלמידים בכיתה למרות השונות הבינאישית שבכיתה, בנוסף למתן הזדמנויות למידה משמעותיות יותר, והכול בתנאי שהמורה יהיה מיומן יותר בשימוש המחשב ושידע לשלב במקצועיות את המחשב בתהליך הלמידה.

סביבת הלמידה של המאה ה-21

הילקוט הדיגיטלי

הילקוט הדיגיטלי מבית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) כולל ספרי לימוד דיגיטליים עדכניים, קישורים לפרטי מידע עשירים בתוכן ומדיה, תמונות, הרצאות, קבצי קול, מעבדות וירטואליות ועוד. המורה יכול לנהל למידה שיתופית עם התלמידים על גבי ספר הלימוד הדיגיטלי וליצור רצף של למידה בין בית הספר לבית.
בקיצור, הילקוט הדיגיטאלי מציע באריזה אחת את כל מרכיבי ההוראה והלמידה, ומשמש תשתית לפיתוח המיומנויות של המאה ה-21.

היתרונות  של הילקוט הדיגיטאלי הם: 

* הילקוט הדיגיטלי מאפשר שימוש בתכנים מקוונים ובספרי לימוד דיגיטליים בכיתה באמצעות מקרן או במעבדת המחשבים. הילקוט מפתח את מיומנויות המאה ה-21 שם דגש על חקר במעבדה וברשת מענה מלא לתכנית הלימודים כולל כלי הערכה ומשוב ללמידה והערכה.

* התלמיד יכול להמשיך ללמוד, לחזור על החומר, ולהכין את שיעורי הבית במחשב הביתי (בלי "לסחוב" הביתה את הספר על הגב), וכך נשמר רצף הלמידה בין בית הספר לבית.

*הילקוט הדיגיטלי משלב תקשוב כחלק אינטגראלי משגרת ההוראה ומאפשר למורה להכין את התלמיד למאה ה-21, למשל ללמדו כיצד למיין ולסנן מידע, לתקשר ולשתף, לתכנן חיים וקריירה ועוד מיומנויות רבות וחשובות.

*הילקוט הדיגיטלי נותן מענה לשונות בין התלמידים (כיתה הטרוגנית ): המורה יכול לבחור את חומרי הלמידה לפי מטרות ההוראה ומאפייני הכיתה, תוך מתן הזדמנויות לתגבור ולפיתוח מצוינות.

*הילקוט הדיגיטלי מעצים את המורה: המורה יכול למנף את מעמדו ולהפוך ממעביר ידע למנהיג המוביל את רכישת הידע.

דרך הסרטון התלמידים  מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימודים דרך הספר הדיגיטאלי.

כיום ולצערי הרב יש הרבה בתי ספר שחסר בהן עמדת מחשב, או שהשימוש במחשב נעשה אך ורק בשיעורי לימודי תורת המחשב. לדעתי סביבה לימודית דרך הספר הדיגיטאלי  הופכת את השיעור וההוראה לחוויה מרתקת, ואני מאוד מקווה שיבוא יום שבו כל  תלמיד ותלמיד במדינה יקום בבוקר וילך לבית הספר עם ילקוט דיגיטאלי, שיהיו מאמצים למען צמצום הפער  הדיגיטאלי בכל בתי הספר במדינה, ושכל התלמידים יהנו ויהיו שביעי רצון מהלימודים דרך שילוב הטכנולוגיה בהוראה (הילקוט הדיגיטאלי).

מקורות:

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/december/news4.htm

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/september/news2.htm

הפרעת קשב וריכוז

במסגרת הקורס "חינוך במאה העשרים ואחד" אצל פרופ' דוד חן, למדנו דרך נושא התפתחות הידע האישי (האונטוגנזה), כי השונות הבין אישית בתוך האוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי (תורשה) ואחת התופעות לשונות בין התלמידים בכיתה היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder).

השאלה האם יש לשילוב המחשב בהוראה השפעה חיובית על תהליך ההוראה בקרב תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז? והאם שילוב המחשב בהוראה נותן מענה לתלמידים האלה?

מה היא הפרעת קשב וריכוז?- התשובה בסרטון

ADHD : " היא הפרעות הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית ומקשה על האדם לשים לב את הגירוי הנכון - קשב, לשמור על תשומת לב זו למשך זמן סביר - ריכוז ולשמור על מידת פעלתנות שאינה מוגזמת - היפראקטיביות" (ויקיפדיה).

ברור שכיתה רגילה אינה מתאימה למבנה מוח של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כלומר מה שמגרה את המוח של בן אדם רגיל, אינו יכול להתאים למוח של תלמיד עם הפרעת קשב וריכוז, שצריך רמה יותר גבוהה של ריגושים וגירויים. מהממצאים של החוקרת גילה זלכה (ועוד חוקרים אחרים), עלה שתהליך למידה בסביבה ממוחשבת מאפשר קידום מיומנויות חשיבה ותקשורת אצל ילדים עם ADHD. המחשב מאפשר להתאים את תכני הלימוד לנטיות המגוונות ולרמות השונות של הילדים, הלמידה המתוקשבת בסביבה דיגיטאלית מעוררת מוטיבציה גבוהה בקרב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז, ומספקת להם  מענה חיובי מתאים וחם.

לסיכום המחשב מספק  סביבה מגוונת, מהנה, ומעניינת, דבר שמגביר את המוטיבציה אצל תלמידים עם בעיות קשב וריכוז להיות מרוכזים יותר.

מקורות:

1)      זלכה, גילה. "סביבה לימודית דיגיטלית בגני הילדים". מתוך: חן, דוד וגילה קורץ ( עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, תשע"א. 207- 230.