במהלך קריאתי לכתבה התלהבתי מאוד והופתעתי שזה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסילקון בארצות הברית.
בבית הספר שעליו מדובר והפועל בשיטת וולדורף, לומדים ילדיהם של בכירים מענקיות חברות הטכנולוגיה, דוגמת: גוגל, אפל, יאהו ו-HP. בבית הספר זה משתמשים במהלך הלימודים בכל הכלים: פעילויות גופנית, ולמידה באמצעות מלאכת יד.. חוץ מהמחשב. האמונה בבית הספר היא ששילוב המחשב בהוראה נחשב כמעצור לחשיבה יצירתית, לאינטראקציה האנושית, ולמרווח הקשב. ההורים והמורים טוענים כי המחויבות האמיתית ללימודים נוצרת רק על ידי מורים טובים ותוכניות לימודים מעניינות.
ד"ר גילה קורץ (ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים) וד"ר גילה לוי מגיבות על כך בכתבה ששילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, הן מוסיפות "היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית, עם זאת, השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר".
לדעתי, גישת וולדורף רחוקה מהמציאות, שיטה זו התעלמה מהעובדה שיש הרבה מידע זמין העונה על צרכי התלמידים ברשת, לכן אני אישית מתחברת לדעותיהן של ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי.
אני מאמינה ששימוש נכון בטכנולוגיה אינו מהווה תחליף לפעילויות המבוססות על קשר אנושי, אינטראקציה בינאישית, ולהתנסות מעשית בסביבה החומרית, לכן שילוב חכם בין סביבה חומרית מוחשית לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיות התקשוב, הופך את תהליך ההוראה והלמידה ליותר משמעותי, רלוונטי, מעניין, ויותר מהנה לכלל התלמידים בכיתה למרות השונות הבינאישית שבכיתה, בנוסף למתן הזדמנויות למידה משמעותיות יותר, והכול בתנאי שהמורה יהיה מיומן יותר בשימוש המחשב ושידע לשלב במקצועיות את המחשב בתהליך הלמידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה