מערכת החינוך

המאמר "מערכת החינוך של ישראל" - פרופ' עמי וולנסקי, סוקר את הבעיות המורכבות איתן מתמודדת מערכת החינוך בישראל מאז ראשיתה ועד היום. לאור העובדה  שמדינת ישראל היא מדינה רב  תרבותית ורב  לשונית ועקב השינויים התרבותיים, החברתיים והכלכליים שעבורו על המדינה מאז היווסדה, מתאר המאמר את השינויים וההתאמות שנדרשה מערכת החינוך לעשות על מנת לעמוד ברמת הישגים חינוכיים בהתאמה לציפיות הציבור ובהשוואה לסטנדרטים הבין  לאומיים במדינות המערב המפותחות. המאמר סוקר את התהליכים והשינויים שעברה מערכת החינוך בארבע שלבי החינוך בארץ: החינוך הקדם יסודי, החינוך היסודי, החינוך העל יסודי, וההשכלה הגבוהה. סקירת התהליכים שעברו על כל שלב מאז קום המדינה ועד היום, מסבירה לקורא את הסיבות למצב הקיים היום במערכת החינוך ומאירה את הדרכים האפשריות לקידום איכות החינוך בכלל, ולהרחבת שיעור התלמידים המסיימים י"ב כיתות ברמה המאפשרת להם לימודים אקדמאים, בפרט.

עם השנים, הרצון שכולם יסיימו תיכון עם זכאות לתעודת בגרות הביא לירידה גדולה מאד ברמת המבחנים וברמת ההוראה בכלל. כיום, רוב המורים "מתיישרים" ברמת ההוראה בכיתה עם התלמידים הבינוניים ומטה בכיתה על מנת שלא ילכו לאיבוד.

מתוך הניסיון שלי כמורה  המבחנים שעשיתי לתלמידים לפני  10 שנים היו ברמה גבוהה יותר ממה  שנלמד היום – והכול נובע  מתירוץ של "תעודת בגרות לכול".

אני בהחלט בעד לאפשר לכל ילד לסיים 12 שנות לימוד, אבל אני חושבת שצריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה.

לדעתי, אחת ההחלטות השגויות של משרד החינוך הייתה לבטל את המסלולים מקצועיים.

אני מאמינה  שכאשר בתי הספר היו ממקצועיים או כשהיה בהם מגמות מקצועיות בתיכונים העיוניים (כמו שרטוט, תפירה וכו') הם נתנו  מענה לצרכים השונים של התלמידים.

בצורה כזו, תלמידים בעלי יכולות גבוהות למדו במגמות המדעיות, ותלמידים  עם פחות יכולות לימודיות  יותר התאפשר להם להמשיך ללמוד במערכת החינוך, מקצועות אשר אפשרו להם לקבל תעודה מקצועית בלי לתסכל מהקשיים הרבים של הלימודים העיוניים.  העובדה כי כיום מצפה משרד החינוך שכל התלמידים ילמדו בתיכון עיוני רגיל גורמת לכך שחלק מהתלמידים נושרים כיוון שאינם מסוגלים להתמודד עם הדרישות ללימודים עינויים,וחלק אחר  מהתלמידים שנשארים בתיכון, מהווים גורם מפריע לכל הכיתה ובסופו של דבר אף אחד לא יצא נשכר מהתהליך הזה.

אני חושבת כי אחרי השינויים השונים שעברה מערכת החינוך העל יסודי עד היום, על מקבלי ההחלטות חלה האחריות להתמודדות עם הבעיה האמיתית באופן שלא יפגע באוכלוסיית התלמידים החזקה וגם ייתן מענה נכון לתלמידים המתקשים. אין לי ספק כי אם תהיה אפשרות במערכת החינוך ללמוד לקראת תעודת בגרות עיונית מצד אחד  ו ללמוד רק לקראת תעודה מקצועית מצד שני, אז  הבעיה תיפתר.

מקורות

וולנסקי, ע' (2010). מערכת החינוך של ישראל מתוך פאוור ק. (עורך) אינציקלופדיה בין-לאומית לחינוך, אלסוייר, אוקספורד.